#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. א מתי כופה את המיטות בשעת מיתה. וממתי זוקפן בערב שבת?	לר' אליעזר משיצא מפתח ביתו ולר' יהושע ור&quot;ג משיסתם הגולל.</p><p dir='rtl'>בערב שבת זוקף מהמנחה ולמעלה ובכל זאת לא יושב עליה עד שתחשך. ובמוצאי שבת אף שאין לו לישב אלא יום אחד חוזר וכופה.	מועד קטן כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. ב אלו מיטות כופה? והאם מועיל לישון על הארץ וכד'?</p>	"<p dir='rtl'>צריך לכפות את כל המיטות שיש לו בבית ואפ' בעשרה מקומות כופה את כולם. ואפ' חמישה אחים כולם כופים. מיטה המיוחדת לכלים אין צריך לכפותה. דרגש דהינו ערסא דצלא שסירגו מגבו זוקפו ודיו רשב""ג אומר מתיר קרביטיו והוא נופל מאיליו וכן הלכה. מיטה שנקליטיה יוצאים זוקפה ודיו.</p><p dir='rtl'>אם ישן ע""ג כסא או אודיני או קרקע לא יצא ידי כפית המיטה (הרמב""ם פ' שצריך לישון ע""ג המיטה הכפויה אבל הרא""ש ואחרים פ' שאין צריך אלא שכאן לא כפה מיטתו כלל.) </p>"	מועד קטן כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. ג האם מותר לנקות את הבית ואת הכלים בבית האבל?</p><p dir='rtl'>והאם מביאים שם את המוגמר?</p>	<p dir='rtl'>מכבדין ומרביצין בבית האבל ומדיחין קערות וכוסות וצלוחיות וקיתוניות בבית האבל. ואין מביאין את המוגמר ואת הבשמים לבית האבל דהינו לבית המנחמים אבל לבית האבל (דהינו כשהמת שם שלא יסריח) מביאים אבל אין מברכים עליו.</p>	מועד קטן כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. ד אלו דברים בראשונה נהגו ואח&quot;כ ביטלו (מפני כבודן) (מוליכין, משקין, מגלים, מוצאים, מניחים, מטבילים, מטבילים, הוצאת המת)?	בראשונה היו מוליכין בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה התקינו שכולם יביאו בסלים מפני כבודם של עניים.</p><p dir='rtl'>בראשונה היו משקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתבישים התקינו שכולם ישקו בצבועה.</p><p dir='rtl'>בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת והיו עניים מתבישים התקינו שיכסו פני כולם.</p><p dir='rtl'>בראשונה היו מוצאים עשירים בדרגש ועניים בכליבה והיו עניים מתבישים התקינו שיוציאו את כולם בכליבה.</p><p dir='rtl'>בראשונה היו מניחין את המוגמר תחת חולי מעים מתים והיו חולי מעים חיים מתביישין התקינו שיהו מניחין תחת הכל.</p><p dir='rtl'>בראשונה היו מטבילין את הכלים על גבי נדות מתות והיו נדות חיות מתביישות התקינו שיהו מטבילין על גבי כל הנשים.</p><p dir='rtl'>בראשונה מטבילין על גבי זבין מתים והיו זבין חיים מתביישין התקינו שיהו מטבילין על גב הכל. (וע' בנדה עא. שדין זה ודין נדות זה רק לב&quot;ש אבל לא לב&quot;ה)</p><p dir='rtl'>בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן אמר רב פפא והאידנא נהוג עלמא אפילו בצרדא בר זוזא.	מועד קטן כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: א האם אומרים ברכת אבלים, עומדים בשורה ומנחמים. מניחים את המיטה ברחוב במועד (ומה הדין בת&quot;ח)?	אין אומרים ברכת אבלים אבל עומדים בשורה ומנחמים. אין מניחים את המיטה ברחוב אבל לת&quot;ת אין מועד בפני ת&quot;ח ק&quot;ו חנוכה ופורים אבל דוקא בפניו, ויום שמועה כבפניו דמי.	מועד קטן כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: ב מהו הספד, טיפוח וקילוס?</p><p dir='rtl'>ובמה אין מקלסים?	הספד על הלב כדכתיב &quot;על שדים סופדים&quot;, טיפוח ביד, קילוס ברגל.</p><p dir='rtl'>אין מקלסים בסנדל מפני הסכנה.	מועד קטן כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: ג ממתי המנחמים אינם רשאים לישב אצל האבל?	אמר ר' יוחנן אם נענה להם בראשם.	מועד קטן כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: ד האם אבל וחולה צריכים לעמוד בפני נשיא והאם אומרים להם שבו?</p>	"<p dir='rtl'>כולם צריכים לעמוד חוץ מאבל וחולה ולכולם אומרים שבו חוץ מאבל וחולה. (וע' ברש""י כת""י שפשיטא שאם אין עומדים שלא אומרים להם שבו והביא גרס' דגרסינן את המימרא השניה בא""ד ולפי זה פליגי האם אין עומדים כלל או שעומדים רק יכולים לשבת בלא שיאמרו להם).</p>"	מועד קטן כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: ה ג' הלכות אמר רב יהודה אמר רב בעמוד זה מה הם, ומה פרטי הדינים? (אוכל משלו, אסורים במלאכה, המתקשה על מיתו)	אבל ביום ראשון אסור לאכול משלו מדאמר רחמנא ליחזקאל &quot;ולחם אנשים לא תאכל&quot; מכלל ששאר אנשים אוכלים משל אחרים. רבה ורב יוסף מחלפי סעודתייהו.</p><p dir='rtl'>מת בעיר כל בני העיר אסורים במלאכה. אבל אם יש חבורה שמתעסקת במת מותרים.</p><p dir='rtl'>כל המתקשה על מתו יותר מדי על מת אחר הוא בוכה. [וכן היה מעשה בשביבותא דרב הונא.] דכתיב &quot;אל תבכו למת ואל תנודו לו&quot; אל תבכו למת יותר מדאי ואל תנודו לו יותר מכשיעור, הא כיצד, שלשה ימים לבכי ושבעה להספד ושלשים לגיהוץ ולתספורת, מכאן ואילך אמר הקדוש ברוך הוא אי אתם רחמנים בו יותר ממני.	מועד קטן כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: ו מאי &quot;בכו בכה להולך&quot; (2)?</p><p dir='rtl'>וכיצד יראה האבל את עצמו?	רב יהודה אומר להולך בלא בנים. רב הונא אמר זה העובר עבירה ושנה בה לטעמיה שכל העובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר</p><p dir='rtl'>אבל שלשה ימים הראשונים יראה את עצמו כאילו חרב מונחת לו בין שתי יריכותיו, משלשה עד שבעה כאילו מונחת לו כנגדו בקרן זוית, מכאן ואילך כאילו עוברת כנגדו בשוק.	מועד קטן כז:		
